מחסור חמור בנייר, תעשיית פרסום העיתונים ההודית נפגעה קשה, נאלצה לצמצם את הפריסה, לבטל את הגיליון המיוחד!

מחסור חמור בנייר, תעשיית פרסום העיתונים ההודית נפגעה קשה, נאלצה לצמצם את הפריסה, לבטל את הגיליון המיוחד!

בהודו, מחסור חמור בנייר עיתונים אילץ מספר עיתונים להקטין את גודל העמודים, לקצץ מאמרי מערכת ולבטל פרסומי סוף שבוע ומהדורות מיוחדות, בעוד שאחרים העלו את מחירי הפרסום או השתמשו בנייר כה דליל עד שהקריאות נפגעת. נייר עיתון, נייר באיכות נמוכה העשוי מעיסת עץ או פסולת נייר ממוחזר, סבל ממחסור של לפני מספר שנים, אך הוא הוחמר על ידי מספר גורמים הקשורים זה בזה בעולם ובתוך הודו במהלך השנים האחרונות. שְׁאֵלָה. שיבושים בשרשרת האספקה ​​והעלאות מחירים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה הרוסית-אוקראינית הוסיפו דחיפות למשבר.

על פי נתונים הזמינים באתר איגוד יצרני העיתון ההודי (INMA), הביקוש של הודו לנייר עיתון עומד על כ-2.2 מיליון טון בשנה, אך 68 אחוז מהביקוש, כ-1.5 מיליון טון בשנה, נענה באמצעות יבוא, בעיקר מקנדה ומן קנדה. רוּסִיָה. הסתמכות זו על יבוא הביאה גם לירידה של יותר מ-50% בניצול הקיבולת המקומי בהודו, נכתב באתר. מתוך 125 מפעלי נייר הרשומים בהודו, רק 46 פועלות. למרות שמגיפת הכתר והמלחמה החדשה השפיעו על שרשרת האספקה ​​ומחיר נייר העיתון העולמי עלה, גם היצרנים המקומיים הגדילו את מחיר הנייר המקביל.

למרבה האירוניה, בתקופה שבה תפוצת העיתונים מתאוששת לאחר שנעילת הקורונה ב-2020 הובילה לפיטורים המוניים, סגירת עיתונים וצמצום הדפסות, בעיית נייר העיתונים התחזקה. היבט אחד של הבעיה, כפי שציין דיווח ב"טיימס אוף הודו", הוא היעדר עיתוני גרוטאות שמייצרים נייר עיתון חדש.

גורם במחלקת I&B אמר כי בזמן ש"התלבטות" מתנהלת, עדיין לא צץ פתרון ארוך טווח לבעיית נייר העיתונים. ראיין מומחים בתעשייה כדי ללמוד את האמת על 'משבר' נייר העיתונים, מדוע מפעלים מקומיים אינם מסוגלים לעמוד בביקוש, ומה ניתן לעשות כדי להקל על הבעיה. מומחים מסכימים שהבעיות הנוכחיות נובעות לפחות בחלקן ממשבר נוסף של נייר עיתון לפני חמש שנים.

'השלכת נייר' מובילה לייצור מקומי נמוך יותר

בדיוק כמו עכשיו, לפני כמה שנים, תעשיית המדיה המודפסת הייתה המומה ממשבר נייר העיתונים הממשמש ובא. הסיבה אז הייתה עלייה של 40 אחוז במחירי נייר העיתון ב2017-2018 עקב עליית עלויות חומרי הגלם והאיסור של סין על פסולת נייר מיובאת. בזמנו, יבוא זול של נייר עיתון ממדינות כמו קנדה, רוסיה ופינלנד הציל את הונו של מוציאים לאור אך הכעיס את יצרני נייר העיתונים המקומיים.

לפי איגוד יצרני נייר העיתונים ההודי (INMA), מדינות אלו החלו "להשליך" את עודפי מוצריהן להודו במחירים חד-פעמיים, שהפכו זולים יותר הודות לפטור ממכס מיוחד על יבוא נייר עיתון. ויג'אי קומאר, מזכ"ל INMA, אמר שהדבר פגע קשה בייצור המקומי. "חברות זרות מנצלות את ייצור היתר המקומי ואת הביקוש המדולדל כדי לזרוק בהודו במחירים לא תחרותיים, ובכך הופכות את הייצור ההודי לבלתי כדאי מבחינה מסחרית".

בהסבירו דינמיקות אחרות שהשפיעו על הייצור המקומי אז והיום, אמר Vivek Chora, מנכ"ל מפעלי הנייר: "בארבע השנים האחרונות, מעולם לא הצלחנו לנצל את הקיבולת הכוללת שלנו של 140,000 טונות של נייר עיתון, בגלל היעדר הזמנות יציבות ואספקה ​​דלה של חומרי גלם".

בשל ביקוש מקומי נמוך לנייר עיתון ואספקה ​​לא מספקת של חומרי גלם כגון פסולת נייר, מפעלי נייר רבים העזו לייצר סוגים אחרים של נייר, כגון נייר אריזה. יתרה מזאת, הוא טען כי מדובר באתגר לקבוע תמחור תחרותי, שכן מחיר המכירה של נייר העיתון אינו קשור לחומר הגלם העיקרי של פסולת הנייר המיובאת, אלא לעלות הנחתת של נייר עיתון מוגמר שיובאו לארץ.

"התשובה נעוצה בחיזוי הביקוש לנייר עיתון על ידי צרכנים גדולים, כי זמן ההובלה לרכישת פסולת נייר מיובא הוא ארבעה עד שישה חודשים. מחיר המכירה צריך להיות בקנה אחד עם עלות חומרי הגלם, שמתחייבים לארבעה חודשים. לפני המסירה," אמר ווי. ויק ג'ורה הוסיף. יחד עם זאת, העיתונות לא הצליחה ליהנות מהיצע של נייר עיתון זול במשך זמן רב.

מסים חדשים, עליית מחירים גלובליים, יצרנים מקומיים 'מרוויחים'

בתקציב 2019 הכריזה ממשלת הודו על מכס של 10 אחוזים על נייר עיתון, מה שהוביל שוב לחששות לגבי הצורך לגרד דפים מעיתונים ולהעלות את מחירי השער. כאשר התפרצות קוביד-19 שלחה את תפוצת המזהים של העיתונים לצנוח, עלות נייר העיתון גדלה, מה שהפך את עלויות הנייר הגבוהות עוד יותר לבלתי בנות קיימא עבור מפרסמים.

המצב התקל כשהמכסים הופחתו ל-5% בשנת 2020, אך איגוד העיתונאים של הודו (INS), הארגון המרכזי לתקשורת במדינה, התחנן לחבילת תמריצים באותה שנה, עם פטורים נפלו על אוזניים ערלות ב-2021. כמו כן, המנהל הכללי לתרופות מסחריות (DGTR), המהווה חלק ממשרד התעשייה והמסחר, פתח ב"חקירת אנטי-דמפינג" על יבוא נייר עיתון בעקבות תלונות של יצרני נייר עיתון.

בינואר 2021, היא הציעה מכס אנטי-צפי לחמש שנים על נייר עיתון מקנדה, רוסיה, אוסטרליה, סינגפור, האיחוד האירופי ואיחוד האמירויות הערביות כדי להגן על יצרנים מקומיים מפני יבוא זול. אמנם ההצעה הזו עדיין לא מומשה במלואה, אבל מגמה בינלאומית נוספת התממשה: יבוא נייר עיתון כבר לא כל כך זול.

עד 2021, עלות נייר העיתון ברחבי העולם תתחיל לעלות בחדות. לאחר ביקוש איטי למדיה מודפסת במהלך המגיפה, החלו מפעלי הנייר להתגוון לתחומים אחרים ולא לייצר עוד נייר עיתון. לאחר מכן, הביקוש לנייר עיתון עלה בהרבה על ההיצע.

כפי שניסח זאת דיווח ב"אקונומיסט": "הכלכלה נפתחת מחדש. הביקוש לנייר עיתונים מזנק. בשילוב עם קיבולת מופחתת משמעותית, ומחירי אנרגיה עולים... גורמים לזעזועים במחירים". עד יוני אותה שנה, מחירי נייר העיתון זינקו משנת 2020 המחיר השנתי של פחות מ-300 דולר לטון עלה ל-700 דולר לטון.

לאחר מכן, הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה החמיר את המצב על ידי הגדלת עלויות האנרגיה ושיבוש אספקת חומרי הגלם, ומחירי הנייר זינקו. ההשפעה מורגשת גם בהודו, שם סבל השוק הרוסי, שבעבר היה אחראי על 45% מהיבוא, יבוא נייר עיתון הפך לבעיה, והאספקה ​​הופרעה בקנדה ובפינלנד עקב שביתות קודמות. במקביל, המחירים המקומיים עלו בהתאם למחירים הבינלאומיים.

מוהיט ג'יין, נשיא איגוד העיתונאים של הודו, אמר: "העלייה ההיסטורית במחירי נייר העיתון המקומי, התואמת את המחירים הבינלאומיים של היום, היא בבירור רווחית. נייר עיתון מיובא הוא בסביבות $1,000 לטון. , ההצעות המקומיות היו ב- רמה דומה, וגם לאחר מכן נוצר מחסור חמור ותוספת של 5 אחוזי מכס על נייר עיתון מיובא".

ויג'אי קומאר מ-INMA טוען שהבעיה לא חלה רק על נייר. "אני חושב ששיבושים בשרשרת האספקה ​​שנגרמו על ידי המגיפה הם אחת הסיבות העיקריות למשבר הזה, ומחירי המשלוח זינקו. זה לא רק נייר עיתון שרעוע להתאוששות, זה הכל סחורות חיוניות", אמר.

הגדל את עלויות הפרסום, ובצע מיון פסולת כדי לשפר את קצב מיחזור פסולת הנייר

INS הציעה למשרד החדשות והשידור (I&B) בחודש שעבר כי יש לתקן או להעלות את תעריפי הפרסום בעיתונים כדי לאפשר הזרמת כספים. הם גם ביקשו להוריד שוב את מכסי היבוא. "INS ביקשה מחברות פרסום להגדיל את שיעורי הפרסום עבור מדיה מודפסת ב-20 אחוזים לפחות, מכיוון שמפרסמים רבים כבר העלו את מחירי המוצרים לצרכנים. זה דחוף מאוד מכיוון שבעלי אתרים אינם יכולים להרשות לעצמם את מלוא הסכום עקב נטל עלויות היפר-אינפלציה כרוני, ו עדכון בסיס של תעריפי הפרסום הוא בלתי נמנע", אמר מוהיט ג'יין.

גם תעשיית הנייר מחפשת דרכים למלא את הפער בין היצע וביקוש. לדברי ויג'אי קומאר של INMA, יש כיום צורך לתעדף מיון נכון של פסולת כך שמפעלי נייר ביתיים יוכלו למצוא ביתר קלות פסולת נייר. "אנחנו צריכים מערכת שמאפשרת לנו לעבוד עם פרויקטים ממשלתיים כמו סוואח בהרט אביאן ולהגדיל את כמות הפסולת הנייר בתעשיות כמו שלנו כדי לשלוט טוב יותר על הייצור. גם היום, 52% מפסולת הנייר מגיעה למזבלות ורק 48% היא ממוחזר. מכיוון שאין לנו מנגנון מיון פסולת נכון, אנחנו נוטים לפגר ברכישת פסולת נייר, חומר גלם חשוב לנייר עיתון".